חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק עד"י 2628/12

: | גרסת הדפסה
עד"י
בית הדין הצבאי לערעורים
2628-12
21.11.2012
בפני :
המשנה לנשיא: אל"ם נתנאל בנישו

- נגד -
:
סאמי חמאד גבר עואודה
עו"ד מחמד שדפאן
:
התביעה הצבאית
עו"ד מוטי דורנשטרוך
פסק-דין

בפניי ערעור הסנגוריה על החלטת בימ"ש קמא, שלא להיעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

בקצירת האומר נציין כי המערער נשפט בהיעדרו, בתאריך 29.6.05, בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, שבוצעה שבועיים קודם לכן. בבקשה ובערעור ציין הסנגור כי מרשו לא היה מודע למועד הדיון, או כי הייתה לו סיבה חריגה לא להתייצב. לאחרונה, הודע לו על פסק הדין ורישיונו נתפס. ב"כ המערער הסביר כי הרישיון נדרש לשם הסעת אימו של המערער החולה במחלות שונות והזקוקה לטיפול רפואי מתמיד.

התביעה מתנגדת לבקשה, כאשר התובע מציין כי חלפו שבע שנים מאז ניתן פסק הדין, והמערער לא עשה דבר וחצי דבר בתקופה זו לבדוק מה אירע בעניינו, על אף שבזמנו זומן כדין.

בהחלטה, ציין בימ"ש קמא כי ככל שהמערער לא החזיק ברישיון נהיגה בתאריך גזר הדין, הרי שהפסילה החלה במועד מתן גזר הדין וכבר חלפה.

במהלך הדיון שאלתי, על כן, את הצדדים האם באותה תקופה החזיק המערער ברישיון. הצדדים תמימי דעים כי אכן במועד מתן גזר הדין לא החזיק המערער ברישיון. אלא שהתובע מפנה לנוהל הקיים לפיו במצב דברים זה, נדרש נהג הרכב להפקיד תצהיר בו הוא מודיע שידועה מניעתו לקבל רישיון נהיגה. לדעת התובע, ללא הפקדה כאמור, יש לקבוע שעונש הפסילה בפועל לא החל במועד מתן גזר הדין.

בימ"ש קמא ציין בטוב טעם מדוע אין להיעתר לבקשת המערער. בראש ובראשונה, עולה נסיבת השיהוי הארוך שחל בהגשת הערעור. על פי הפרוטוקול שבידינו, ולא הייתה מחלוקת בנקודה זו, המערער זומן כדין ובחר שלא להתייצב למשפטו. במצב דברים זה יש לתת את הבכורה לשיקולי סופיות הדיון. שנית, המערער לא הצביע על כל סיבה מצודקת לאי התייצבותו לדיון ואף לא חלק על כך שקיבל זימון לדיון זה.

לאור האמור יש לדחות את הערעור.

אלא שלצד האמור יש להבהיר כי לנוכח העובדה שעלתה במהלך הדיון לפיה המערער לא החזיק ברישיון נהיגה בעת מתן גזר הדין מתבקשת המסקנה כי תקופת הפסילה בפועל כבר חלפה זה מכבר. בעניין זה אני מצטרף לקביעת בית משפט קמא. נכון אמנם כי ראוי שנאשם המואשם בנהיגה ללא רישיון נהיגה ואין ברשותו רישיון יצהיר שהוא מכיר את פסק הדין שניתן בעניינו ויפעל על פיו, ואולם החקיקה בענייננו אינה כוללת חובה לעשות כן (בעניין זה ראו החלטתה העקרונית של כב' השופטת קמא בתיק (יהודה) 5243/10 התוב"ץ נ' סלאמה). במצב דברים זה, אשר יתכן שיש מקום להביא לתיקונו, יש לקבוע שהפסילה מלקבל רישיון החלה עם גזר הדין וכבר הסתיימה. על כן אין מניעה כעת כי המערער יקבל את רישיונו בחזרה וינהג.

ניתן היום, 21 בנובמבר 2012, ז' בכסלו התשע"ג, בפומבי ובמעמד הצדדים.


המשנה לנשיא

רמ"שית: התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>